כשהיינו ילדים הומלץ להורינו לחשוף אותנו לשמש. בעיצומו של הקיץ נהגו האמהות לפרוש שמיכה על הדשא ולחשוף את התינוקות לאור השמש הישיר בגלל ויטמין D אבל בהתעלמות מוחלטת מנזקי השמש. אחר כך, בגיל ההתבגרות, נהגנו למרוח על גופנו שמן בחוף הים כדי לזרז את שיזוף העור. זה היה אופנתי.

היסטורית השיזוף
תולדות אופנת השיזוף קשורות קשר הדוק לגילויים הרפואיים על מחלה כמו רככת (מחלת ילדים עם עצמות רכות) ושחפת (מחלת ריאות מדבקת), שתי מחלות שכמעט ונעלמו כליל מהעולם, ולגילוי שמקור ויטמין D הוא בחשיפה לשמש.

לפני המהפכה התעשייתית היה עור בהיר וחיוור אידיאל יופי ומעמד, שסימל שהאדם שלפניך לא עובד בשדות תחת השמש. במאה ה-19 מחלת הרככת הייתה נפוצה מאוד בערים תעשייתיות מזוהמות, עם חשיפה מועטה לשמש. גם חולים בשחפת הגיעו ממדינות קרות בעיקר ונשלחו למרפאות בהרים או בחוף הים עם אוויר נקי ושמש.

כשב-1923גילו שאור UV מרפא רככת על ידי ייצור ויטמין D בעור, ובאותה שנה ממש, המעצבת האגדתית קוקו שאנל הופיעה בז'נבה שזופה אחרי חופשה בריביירה – האות לשינוי האסתטי החל. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הפך השיזוף לסמל של המעמד הגבוה, שסימל שהאדם שלפניך עשיר בפנאי, בימי חופשה ובריאות כי הרי, מי שיכול להרשות לעצמו חופשה בשמש יש לו כסף וזמן. שחרור מהכלים הוויקטוריאניים, גוף חשוף יותר אופנתית ונשים עצמאיות, הביאו לאופנת השיזוף ששלטה שנים רבות.
אח"כ הגיעו המדע והמחקר והיום יש מודעות לנזקי השיזוף (סרטן עור, הזדקנות), ולכן השיזוף נתפס יותר כבחירה אסתטית ופחות כ"בריאות", ומומלצת הגנה מהשמש.

חשוב להתייחס גם לפופולריות הגואה של הקוסמטיקה הקוריאנית בעולם המערבי. ישנה השפעה משמעותית לפופולריות הטיפוח הקוריאני (K-Beauty) על שמירה על העור מהשמש – ואף אפשר לומר שהטיפוח הקוריאני הוביל מהפכה בתרבות הגנה מהשמש ברחבי העולם, שכן הקוריאנים מקפידים על חשיפה מינימלית לשמש ועל עור פורצלני בהיר ככל האפשר.

כיום, רבים מאיתנו מזועזעים רק מהמחשבה על כך. המחקר בעשרות השנים האחרונות גילה כמה דברים בסיסיים: אור השמש הישיר על עורנו הוא מקור למחלות איומות, זרז הזדקנות ובעיקר, נצרב בו ואינו חולף גם כשנמנעים מהשמש באדיקות בהמשך.

מעבר להופעת מלנומה ונון מלנומה, לחשיפה לשמש מתלווה גם האלמנט האסתטי שמתבטא בחשיפה מצטברת לקרינת UV הגורמת להזדקנות מוקדמת של העור, לכתמים, לקמטים, ליובש של העור, לאובדן גמישותו, ולעיתים גם לנגעים טרום-סרטניים וסרטן העור. הנזק בולט במיוחד באזורים חשופים: פנים, זרועות ידיים, אבל מופיע גם בצוואר, במחשוף, בידיים ובאזורים חשופים אחרים.

מהם הסימנים להשפעת שמש ישירה?
הסימנים הנפוצים של נזקי שמש כוללים כתמי פיגמנטציה או "כתמי גיל” – כתמים חומים מסוגים שונים או נגעים לבנים שמזוהים כפטרית שמש, קמטים עדינים ועמוקים, מרקם מחוספס, עור דק יותר, גוון אפרפר של העור בגלל שחלוף תאים נמוך יותר. אודם כרוני, נימי דם בולטים ויובש מתמשך.

חשוב וכדאי להבחין בין "עייפות" והזדקנות רגילה של העור לבין נזקי שמש אמיתיים. אם מופיעים כתמים חדשים, שינוי בגודל או בצבע של נקודת חן קיימת, גרד, דימום או פצע שאינו מחלים, זה כבר לא רק עניין קוסמטי אלא עניין הדורש התערבות והתייעצות רפואית.

איך מונעים את נזקי השמש?
ההגנה הטובה ביותר מתחילה לפני שמופיעים הנזקים, במניעה. ההמלצה המקובלת היא להשתמש מדי יום בקרם הגנה רחב טווח עם SPF 30 ומעלה, למרוח בנדיבות על כל אזורי העור החשופים, ולחדש כל שעתיים או אחרי שחייה והזעה. גם בימים מעוננים או בחורף קרינת UV עדיין פועלת, ולכן ההרגל צריך להיות יומיומי, כחלק משגרת הטיפוח היומיומית ולא רק לנשים.
בנוסף לקרם הגנה, רצוי להימנע מחשיפה ממושכת בשעות שבהן השמש חזקה במיוחד, בעיקר בעונה החמה והארוכה בארץ. חשוב לכסות ככל הניתן את הגוף מקרינת שמש ישירה, בין אם על ידי כובע, משקפי שמש ובגדים הולמים, ככל שרצוי וניתן. גם הימנעות ממיטות שיזוף חשובה, כי הן תורמות לנזק מצטבר לעור.

איך מטפלים בהם?
ואם כבר נחשפנו לאורך חיינו, הנזק כבר נחתם בגופנו, הטיפול תלוי בחומרת הנזק הנראה. ברמת הטיפוח הביתי, רטינואידים כמו רטינול או טרטינואין יכולים לשפר מרקם, קמטוטים ופיגמנטציה קלה עד בינונית, ובמקרים מסוימים גם לסייע בשיקום חלקי של נזקי פוטו-אייג’ינג. גם חומרים כמו ויטמין C או חומצות אלפא-הידרוקסי עשויים לעזור מעט באחידות הגוון ובמרקם.

כאשר יש כתמים עיקשים, קמטים בולטים או נגעים טרום-סרטניים, רופאי עור עשויים להציע טיפולים מתאימים או משחות מרשם. אם מדובר בפגיעה משמעותית בעור, הטיפול חשוב לא רק לשיפור מראה העור אלא גם להפחתת סיכון להתקדמות לנגעים מסוכנים יותר.

למה בכלל לטפל?
הסיבה הראשונה היא בריאותית: נזקי שמש הם בסיס להתפתחות נגעים טרום-סרטניים וסרטן עור, והגנה נכונה מפחיתה את הסיכון הזה. הסיבה השנייה היא אסתטית ונפשית: כתמים, קמטים ועור מחוספס יכולים לגרום לתחושת הזדקנות מוקדמת ולפגוע בביטחון העצמי. בנוסף, טיפול מוקדם בדרך כלל פשוט, יעיל וזול יותר מאשר ניסיון לתקן נזק עמוק ומתקדם.

לכן, העיקרון החשוב ביותר הוא לא לחכות. ברגע שמתחילים לזהות סימנים ראשונים, אפשר לעצור החמרה, לשפר מראה ולשמור על עור בריא יותר לאורך זמן.

עד כאן הדיון השגור אבל מה אנחנו עלולים לפספס בדרך?
פעמים רבות נזקי שמש בעור הגוף לא נראים מיד ככאלה ולכן אנחנו מפספסים אותם. נזק כזה יכול להצטבר לאט, ובגוף או בפנים הוא מתבטא לפעמים בדברים שנראים שגרתיים לכאורה: יובש, גוון לא אחיד של העור, כתמים, עור מחוספס או קמטוטים עדינים.
מה יכול להיחשב לנזק שמש לא מזוהה שכדאי שניתן לו תשומת לב:
• כתמי פיגמנטציה או כתמי גיל שנראים כמו שינוי צבע רגיל של העור, אבל נגרמים מחשיפה מצטברת לשמש.
• מרקם מחוספס וחסר אחידות, במיוחד בלחיים, במצח, בצוואר ובמחשוף, שנראה לעיתים כמו יובש בלבד.
• אדמומיות קלה או קבועה שלא בהכרח כואבת, ולכן לא נתפסת כבעיה של שמש.
• קמטוטים מוקדמים, עור דק יותר ואובדן גמישות, שהם סימנים קלאסיים של הזדקנות מואצת מהשמש.
• נגעים מחוספסים או קשקשיים שיכולים להיראות כמו יובש או פריחה, אבל לפעמים מדובר בקרטוזיס אקטינית, מצב שקשור לנזק שמש ודורש בדיקה רפואית.

אם הנזק אינו כוויה ברורה, אנחנו נוטים לדלג מעליהם ולהמשיך הלאה. לא תמיד זה מלווה באי נוחות או כאב, בשלפוחיות או בקילוף. גם שינוי הדרגתי לאורך השנים כמעט בלתי ניכר אבל על כל אחת מאינו מוטל לשים לב לשינויים שנשארים לאורך זמן – אפשר ללכת להתייעץ עם רופאת עור. בכלל, שווה לבדוק מעת לעת מול הרופא או הרופאה את מצבן של נקודות החן.